הג'וקרית
תמר המר

הג’וקרית הולכת על כל הקופה. היא שמה את ראשה על הכף. היא המדוזה. שערותיה פרועות כלהקת נחשים צהובים, והיא מעוותת את פרצופה בחיוך נורא. רק השתקפותה במראת המגן של פרסאוס מאפשרת לו ולנו להתבונן בפניה האיומים. הבבואה - האמנות - מרככת עבורנו את אימת החיים כדי שנוכל לשאתם, ומאפשרת לנו להתבונן בעצמנו.

אך טבעי הוא, אם כן, שהסדרה "ג'וקרית" מצוירת על יריעות פלסטיק שקופות, כקלפי משחק דו–שכבתיים מוגדלים. פעולת ההשתקפות והשימוש במראה הם המאפשרים את הדימוי.
הקלף הקדמי - הראש הכרות, דיוקן עצמי שנוצר מתוך התבוננות נוקבת במראה; הקלף האחורי - כתמי צבע מופשטים, כתמי רורשך, תת–המודע, בשילוב ענפים, עקבות טבע ואזכורים ממסעותיה הקודמים. המיזוג בין שני הגיליונות קובע את הדימוי הסופי.

ביצירותיה הקודמות של אילת כרמי שבה והופיעה דמות אישה מיניאטורית, מלאת עוצמה, בעולם פנטסטי–סיזיפי. צועדת במחוזות על–טבעיים, מתעמתת עם חיות טרף (אריות, נמרים וזאבים), נושאת את ראשן עִמה כנושאת שלל רב, שואבת השראה מדמויות אבירים בחרבות ובמגנים, כלואה במעגלי ענק שחורים דמויי גלובוס, כרותת יד, בתערוכה "אלכסנטרופיה", שם ניתז דמה על הבדים השחורים - תיאור מתמשך ופרטני של מסעות מפרכים, של קרבות ושל אימונים.

ב"ג'וקרית", הדימוי הנשי מצויר מתוך התבוננות עצמית (דיוקן עצמי), ולא מתוך התבוננות באחר (באחרת, במודליסטית). זהו "צַיִד עצמי" - לכידת בבואתה ועריפת ראשה של היוצרת על ידי עצמה מתוך הכרתה בעצמה כמדוזה, בחיוך עקום: "אני היא המפלצת המצוירת", הפילטר לריכוך אימת החיים; מדוזה שהשתקפותה במראת מגן האביר הייתה לה למלכודת. צחוק הגורל.

לאחר מחאתה הייחודית בתערוכה "המכבייה" - באמצעות השימוש בדגל ישראל, ייצוגו כמגמד וכמסתיר (עורף) את ראשה של אותה לוחמת במסעה, וקריסתו של הדגל כמושג - כרמי משיבה את הראש האבוד למקומו, מחליפה אותו בראשה שלה, ועוברת ממשחקי המכבייה למשחק הקלפים הגלובלי.
בשני סוגי המשחק - בפעולת הנפת הדגל ובשליפת קלף הג'וקר במהלך משחק - גלומה הנחה דרמטית גורפת של תהילת ניצחון מדומה הניצתת באוויר.

ב"ג'וקרית" ניכרת הקצנה של אסטרטגיה בוטה, הכפלה מקפיאה כבמראה של "הקלף המנצח" הכל–יכול, קלף המשחק המגלומני, החורץ ניצחון ובוז כלפי האחר. מחאה מול הסטאטוס–קוו הפאלי, הקפיטליסטי, הכובש. זהו דיוקן עצמי טורד, המותיר את הצופה בתחושת מבוכה ובלבול. במכלול יצירתה של כרמי זהו שלב נוסף בהתרסה כנגד הבלתי נסבל במציאות הקיומית שלנו, ביטוי מועצם לגיחוך ולצווחה הנשית של לוחמת הבוחרת להתבונן במראה.