בעבודותיה, אילת כרמי שואפת להתחבר למקור של ידע על העולם שהוא מוסמך ומדעי (כמו למשל, ספרי מגדירים) ולתת לו משמעות חדשה. נקודת המוצא של כרמי בצירופים הקולאז'יסטיים היא החיבור שלה לעולם שלם של מישהו (מדען, חוקר טבע או אמן), שליפת דימוי או דימויים מתוכו והכנסתו לתוך עבודתה תוך שינוי תפקידו ומשמעותו המקורית. כך מתוך היש של האחד הוא בוראת יש חדש משלה.

בעבודה המוצגת בתערוכה היא משלבת בין שני סוגי מגדירים: מגדיר של טבע ישראלי, צמחים ובעלי חיים ומגדיר רפואי. הצירוף של שני דימויים – אייל וגולגולת – מחלץ מהם משמעות חדשה ואחרת ומאפשר לצופה בהם להוסיף פרשנות חופשית משלו.

הבחירה של כרמי בשקפים כמצע עבודותיה היה מקרי. אולם, בסופו של דבר, החומר השקוף מאפשר לה לחבר בין שני עולמות ו/או לראות עולם אחד דרך עולם אחר וליצור חיבורים שתוצאתם הסופית אינה ידועה מראש. כללית, אילת כרמי מעדיפה צורת חשיבה זו הרואה במעשה האמנות דבר משתנה ולא קבוע. על פי עיקרון זה עבודותיה משתנות מתערוכה לתערוכה. הדימויים השונים מתפרקים ומתחברים כל פעם מחדש בצורה אחרת, מעניינת ומיוחדת.

אילת כרמי (Ayelet Carmi): 1967 – נולדה בישראל; 1991-1994 – לימודי תואר ראשון באמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל"; 2004 – "תאומות סיאמיות" תערוכת יחיד במשכן לאמנות עין חרוד; חיה בהרצליה ועובדת בתל אביב.

מורן שחורי

אילת כרמי [Ayelet Carmi], ללא שם, 2015, שמן על מיילר, 70X100, מתוך סדרת "סליק"